בטבע אנו רואים שהזכרים מרהיבים בצבעיהם היפים, נושאים על ראשם משקל רב בקרניהם, בעלי תכסיסים רבים להיות הכי מושכים, יפים, גדולים ובעיקר להבליט את איכותם. זכרים רבים מחזרים אחרי הנקבות בשלל ריקודים ומחוות, והכל כדי לזכות בתשומת ליבן של הנקבות, ולאפשר להם להעביר הלאה את המטען הגנטי היקר להם מכל. אכן בטבע הזכר הוא החלק היפה, לא פעם הם מסתכנים בטריפה מצד הטורפים, כי בזמן החיזור כל תשומת ליבו של הזכר נתונה לבת הזוג. הוא יעשה כל שנדרש כדי שהמיועדת תבחר בו. לעומת הזכר, הנקבה בטבע מאד חד גונית, קטנה ולא בולטת בשום דרך, להפך. בטבע, הנקבה מאד דומה לצבעי הקרקע בה היא רגילה לחיות, לובשת חליפת הסוואה מעולה שעוזרת לה לגדל את צאצאיה על הקרקע מבלי שהטורפים יראוה.

אצלנו בני האדם, נראה לפחות למראית עין, שהכול הפוך. האישה היא המתקשטת, מתהדרת, ומנסה למשוך את תשומת ליבו של הזכר. הזכר לעומתה עושה טובה שירד לפני רגע מהעצים ולא ממש אכפת לו מחיצוניותו או יופיו. בשנים האחרונות חל ממש מהפך בכל היחס של הגברים לחיצוניותם, בכל נושא היופי והטיפוח ואין הבדלים בהשקעה בין גברים נשים.

אבל אם נתבונן לעומק בשני המינים נגלה שאנו בני האדם דווקא כן פועלים כמו בטבע ולא הפוך כפי שנדמה לנו. האישה מחפשת אצל בן הזוג הפוטנציאלי יופי פנימי, היא מחפשת איכות גבוהה, כישורים טובים, גנים משובחים. האישה מחפשת גנטיקה טובה בדיוק כמו בטבע, רק בלבוש אחר, האישה בסך הכול מחפשת זכר שיעביר לצאצאיה יופי וחוסן פנימי, שיעזרו לצאצאים לחיות חיים טובים וארוכים מספיק כדי להמשיך את השושלת ממש כמו בטבע. 

הגבר מחפש באישה יופי, זה נשמע שטחי אולי, אבל הוא מחפש יופי פנימי, הכוונה לתכונות אופי שיצליחו להעמיד דור המשך ראוי, מוצלח, עצמאי, אחראי, בעל ערכים טובים. בכך הוא מבטיח לעצמו שהגנים הטובים שלו ימשיכו הלאה. בסופו של דבר התנהגותנו היא כמו שאר בעלי החיים בטבע, רק שאנחנו מפרשים אותה אחרת. כולנו רוצים דור המשך.

בשנים האחרונות נראה שהשתבשה עלינו דעתנו עד מאד, ואת כל המרץ שלנו אנו מוציאים ברכישות מיותרות ומוגזמות. איבדנו את השורש והמקור ליחסים בינינו לבין עצמנו ובינינו לאחרים. נדמה שכולנו מקשה אחת ולא זכר ונקבה. הסגידה לאינדיבידואל מבלבלת אותנו וכיום ההבדלים בין זכר ונקבה מטושטשים. נחזור לחיות בהרמוניה עם הטבע ונגלה את פנימיותנו ויופיינו מחדש.

עזרה הדדית זה כיף ומועיל למי שנותן ולמי שמקבל. אני עוזרת למישהו וזה שאני עוזרת אני מקרבת גאולה לעולם. למה? כי העזרה שלי לא נגמרת בבן אדם שאני עוזרת לו. הוא עוזר למישהו אחר, כי הוא מרגיש יותר טוב וכך, מאדם לאדם, כמו טיפות של גשם אנו ממלאים את העולם כולו בטוב ובריאות. עזרה הדדית זה לא רק מה שאנו עושים, אלא גם מה שאנו לא עושים. אם אנו נמנעים מלבקר את האחר, לריב איתו, להכפיש את שמו זו עזרה גדולה, כי אחרת אנו מזיקים לו. אז עזרה הדדית זה מה שאנו עושים ומה שאנו לא עושים. כשאנו עוזרים לחברינו אנו עוזרים גם לעצמנו.

קודם כל, זו הרגשה טובה לעזור למישהו אחר ושנית, בדרך כלל כשאנו עוזרים זה במקומות שאנו צריכים עזרה וכך אנו עוזרים לעצמנו דרך עזרה לחבר. לא מזמן עזרתי לחברה לעבור דירה. לי יש אוטו ולה אין הרבה חפצים. כיוון שעזרתי לה לעבור בית, היחסים ביננו התהדקו והיום אנו חברות קרובות יותר. היא רופאת שיניים ורק לפני שבוע היא עשתה לי סתימה בלי תשלום, כי בין חברים אין חשבון. אנו מתקשרות זו לזו ואפילו עושות בייביסיטר אחת אצל השנייה. יצרתי קשר חם עם הילדים שלה והם מחבקים אותי כשאני באה לעשות בייביסיטר. הילדים שלי כבר גדולים, וזה נעים לקבל מנה של אהבה מילדים קטנים.

אתמול באתי אליה הביתה חיכתה לי הפתעה. הילדים אפו עוגיות בשבילי, זה חימם לי את הלב. ביום שישי אביא להם חלה שאני אופה בבית. כעת אני לא יודעת אם לקרוא לזה עזרה הדדית יותר. זה יותר נשמע כחברות. חברות עזרה הדדית היא מובנת מאליה ואנו לא קוראים לזה עזרה הדדית. פשוט אהבה ואכפתיות. אני רואה מה שחסר לך ואני משתדלת לתת לך כי את חברה שלי ולתת לך עושה לי טוב.

כולנו מודאגים ממה יהיה. אלפי אנשים בכיכר אתמול דרשו מהממשלה בטחון כלכלי ותעסוקתי. בבלפור נבנה מאחז ארעי מאותן הסיבות… אנשים מתהלכים ברחובות לא ידוע לאן. מודאגים אובדי עצות ולא יודעים מה לשאול.

אז מה יקרה איתנו? האם אנחנו מצליחים להסתכל נכון על התמונה הגדולה? האם אנחנו מבינים את שלב ההתפתחות הבא שלנו?

מה שבטוח כרגע, זה שהווירוס לא ייעלם בשנה אפילו שנתיים הקרובות ואנחנו כבר לא נחזור לחיים הקודמים שלנו. המציאות הנוכחית מחייבת אותנו רק ללכת קדימה לתוך שינוי תודעתי וחשיבתי.

לעבור מהעולם החומרי, עולם מירוץ העכברים כמו שאני קוראת לו. מירוץ אחרי עוד חופשה, רכב חדש עוד תיק מעצבים או זוג נעליים והרבה מאוד כמה שרק  אפשר חוגים לילדים ג'ודו מחול כדורגל פסנתר גיטרה אומנות שחמט דמקה ובעיקר קריירה במקום בית.

במצב הנוכחי שבו הכוכבת היא הקורונה אנחנו פתאום מחויבים להישאר יותר בבית ולהתחבר למשפחה,לטבע, לעצמנו וגם איש לרעהו.

ולנו זה לא כל כך מסתדר. מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים את מה שהיה לנו. את החיים שלנו לפני הקורונה. אבל זה לא מסתדר, הטבע לא נותן לנו הקורונה מסרבת לעזוב.

אז כמו שכבר אמרתי אנחנו חייבים להתחיל ללכת קדימה. חייבים להתחיל למצוא פתרונות כלכליים כי המודלים הקיימים כבר לא רלוונטיים. אנחנו זקוקים לפתרון שיספק לכל אדם בטחון ומחייה בכבוד.

קשה לנו עדיין לעכל ולקבל את הידיעה שכן עסקים יסגרו ענפים שלמים ימחקו וזה לא משנה כמה כסף תזרים הממשלה לאותם עסקים…זמנם תם זה לא יעזור.

פשוט כי זמנם תם ולפנינו שינוי גדול ומהותי שעדיין קשה לקלוט אותו…אף אחד לא מספר לנו על זה לא תשמעו על זה בתוכניות שמשודרות בטלוויזיה.

העסקים החדשים שלהם תהיה דרישה יעסקו בפנימיות האדם, יהיו עסקים למען החברה והזולת. לשם אנחנו רוצים להגיע. אבל כדי להגיע לשם קודם כל נצטרך להסכים לקבל את השינוי, לגלות מחדש מה נדרש.

ולכן, מי שיזהה את המגמה מהר יותר יתאקלם בעולם החדש בצורה קלה יותר.

אז בואו נכיר במציאות החדשה ונצא יחד לדרך טובה יותר חדשה ומרגשת בדיוק כמו לידה, נצא מחושך לאור.

בלבול, אכזבה, תסכול, פסימיות, העדר תקווה, מה לא חווינו בימי קורונה אלה – ימים בהם כל מה ששימח אותנו התפוגג כלא היה. אף אחד לא הכין אותנו לזה, לא נתן לנו לדמיין אפילו שיום בהיר אחד, כל התענוגים שהורגלנו בהם יפרחו באוויר. נשארה איזו תקווה שם עמוק עמוק בלב שהכל רק זמני, ושאם ננשום נשימה ארוכה, נמצא את עצמנו שוב אולי בעוד חצי שנה – באותו מקום טוב שהיינו, עם אותם מילויים לנפש הזקוקה להם כמו אוויר לנשימה.

רק, שאם נהיה כנים עם עצמנו ונראה את המציאות כמות שהיא ולא כמו שהיינו רוצים לראות אותה, נבחין די מהר שהסיכוי שהעולם שחווינו יחזור לקדמותו אינו ריאלי עוד. העולם לא ישוב למה שהיה, אפשרויות המילוי שקיבלנו ממנו ישתנו בטבען ובמהותן. ציפיית השווא לחזרה לעולם שהיה, תאכזב אותנו עוד יותר ותמנע השתנות והסתגלות למצב החדש.  

בעצם, מה היה לנו עד הופעת הקורונה, ואיך אנו אמורים להתנהל ממנה והלאה באופן שיאפשר לנו הסתגלות מרבית למצב החדש? חוויית הצריכה האינסופית וההנאה ממנה, הגוון הלא נפסק שחווינו בעזרתה – מילאו לנו את החלל הרגשי בלב; אה מה מה, מדובר היה במילוי זמני, קצר טווח, שהתחלף כל פעם במילוי חדש נוסף, שהיה מחויב המציאות כדי שלא נישאר בריק רגשי.

הקורונה מחקה לנו בבת אחת את מה שהחזיק אותנו מסופקים. היא פרשה בפנינו אפשרויות הזנה לנפש מסוג חדש, או לייתר דיוק  מסוג שדי המעטנו בחשיבותו. אמנם היא השאירה אותנו נטולי הנאות חומריות זמניות, אך עם אפשרות לקבל סיפוק ואושר מתוך התמקדות בקשרים אנושיים חמים, המלווים בדאגה לאחר במקום לעצמי.  

פיתוח קשרים חמים מתוך דאגה לאחר הסובב אותי במקום צבירת הנאות מתחלפות לעצמי, תאפשר לנו חיים רגועים, שמחים ומאושרים בעולם החדש של עידן הקורונה וזה שיגיע בעקבותיה. אימוץ הרעיון ושימת דגש עליו הן במשפחה, בחברה, בחינוך, ימנע מאיתנו קשיי הסתגלות למצב החדש ויאפשר בניית חברה מכילה ותומכת – הנחוצה כל כך בתקופת הקורונה הנוכחית.

בריא, בריאה, בריה – כמה מילים עבריות בעלות שורש דומה, ואולי לא רק השורש אלא גם מה שעומד מאחורי המילים,  דומה ומשותף להן? כל בריה היא בריאה, ברגע לידתה. כל אחד מאיתנו הוא בריה של היקום, כמו בעלי החיים, הצמחים והטבע כולו. רק שבניגוד לנו, שבמשך החיים צוברים מחלות, מי פחות ומי יותר, הרי שבעלי החיים בדרך כלל לא חולים מ"מחלות הרקע" שלנו כמו לחץ דם גבוה, סכרת, ומחלות לב. איך זה קורה שכולנו נבראנו בריאים ומושלמים, ולא בהכרח שנישאר כאלה כל חיינו? במה אנחנו שונים בזה מבעלי החיים?

השוני בינינו לבעלי החיים מתבטא בהבדל משמעותי במרכיב התנהגותי, השונה בינינו לבינם. כך למשל אריה, לכאורה חיית טרף מסוכנת, יימנע מלטרוף כאשר יהיה שבע. מפתיע? בהחלט, במיוחד כשמשווים אותו לאדם. הוא, לעולם לא ידע שובע, לא במזון, ולא בהרבה דברים נוספים.  הוא ישאף תמיד להיות באותה רמת השגיות כמו הדומים לו בחברה, ואם "התיאבון" שלו גדול, זאת אומרת האגו המנהל אותו, המפעיל אותו בכל רגע – עוצמתי במיוחד, לא יסתפק להיות שווה לסובבים אותו. הוא ירצה לעלות עליהם בכספו, ברכושו, ביופי החיצוני שלו  ובכבוד שלו. 

ואיך כל זה קשור להבדלי הבריאות בינינו לבעלי החיים? בעוד שאצלם המזון למשל, מהווה צורך הכרחי לקיומם, אצלנו יש לו מרכיב נוסף – הוא מאפשר הנאה, רגעית אמנם. כן, כל מה שמניע אותנו, את האגו הדוחף אותנו לפעולה, אלו תענוגים רגעיים, מתחלפים. כל עוד הם ממלאים אותנו לא נפסיק לצרוך אותם, בין אם הם לטובתנו, או לא. "נאכל ונשתה כי מחר נמות", ביטוי שכיח שתופס מקום בהתנהלות שלנו בכל תחום, בין היא בריאה לנו או לא, לחברה שלנו או לעולם כולו. 

שמירה על הטבע, על איכות הסביבה, תופר ברגע שנוכל להפיק תענוג עצמי ממנו. אכילה מותאמת לגופנו, תתרחש רק כאשר האגו שלנו לא ידרוש להתנחם באוכל בהיותו פגוע מבחינה רגשית או  לא שלם עם עצמו. קניות ללא שובע, בילויים עד אין קץ – כל אלה נועדו להשאיר אותנו מסופקים ורגועים, לטווח קצר.  ובמקום שהאגו הפרטי שלנו יתמוסס ונהיה מותאמים לטבע, לעולם, לחיים בשלום איש עם רעהו בחיבור ובאהבה, מבלי שיהיה לנו צורך להיות מוצלחים יותר אחד מהשני – אנחנו בינתיים נמצאים עדיין ברצון לעלות על הסובבים לנו. נותר רק לקוות שתנאי החיים החדשים שהביאה לנו הקורונה, שאינה משאירה מקום לתחרותיות,  ימוססו את התפישה הזו ויחליפו אותה ביחס שוויוני. בינינו.

חוקרים ורופאים מדווחים לנו שבעתיד הלא רחוק יחליפו מכשירים חדשים ומשוכללים את בדיקות הרופא המוכרות. לכל אדם יהיה סמארטפון רפואי שיאפשר לקבל תשובות לכל הבדיקות שרופא צריך כדי לבצע דיאגנוזה מדויקת ולתת טיפול הולם. מכשירים יוכלו לגלות שאדם סובל ממחלה מסוימת זמן רב לפני הופעתם של תסמינים ובכך להציל חיים.

מכשיר בעל חיישנים רגישים ביותר, יוכל לזהות בוודאות אפשרות של מחלה הצפויה להופיע ולטפל בגוף כדי למנוע הופעתה. מדדים רגילים כמו א.ק.ג, לחץ דם, סוכר, חמצן בדם וכד'  יסופקו ע"י מכשיר בזריזות וללא צורך להגיע אל המרפאה, לעמוד בתור, להיפגש עם רופאים מומחים ולבזבז כספים מיותרים.   

בידוד תאים של העובר בשיטה מהירה יאפשר בדיקות גנטיות ברמת דיוק זהה לבדיקת מי שפיר אך ללא כל סיכון. גם הטיפול בסרטן שכיום כולל פגיעה בתאים בריאים, ישתנה בעקבות המכשירים והשיטות החדשות שכבר עובדים עליהם במעבדות ברחבי העולם. 

הטיפול במחלות כמו דיכאון יקבלו תפנית חיובית בעקבות מכשירים המשדרים גלים מגנטיים ומשפיעים לטובה על הפעילות המוחית ויאפשרו לפסיכיאטרים להימנע ממתן תרופות מזיקות לטווח ארוך. באופן דומה יטופלו אנשים שהתמכרו לסמים או עישון.

הטיפול באמצעות "תאי גזע" ישתכלל ויאפשר לטפל גם במחלות שכיום אין להן מרפא כמו אלצהיימר, סוכרת וכד. מחלות רבות שכיום מאובחנות ומטופלות ע"י נוירולוג, פסיכולוג או רופא פסיכיאטר, יאובחנו על סמך מדדים שיופיעו על הצג בעת ביצוע מטלות ע"י המטופל. 

הצמחת איברים מלאכותית, תפתור את הבעיה המרכזית של השתלות איברים מסוגים מגוונים, ותפתור סופית את בעיית המחסור בתורמים, שתאפשר לרופאים השתלה מוצלחת לפי הצרכים המעודכנים של המטופלים.

יחד עם החידושים בתחום הרפואה הקונבנציונאלית, מתפתחת רפואה המתארת מחלה ובריאות מנקודת מבט של ריפוי על בסיס חוקי הטבע.  לפי הריפוי הטבעי, מחלה היא סימן לחוסר איזון המופיע בגופנו, כאשר הכוחות המפעילים את הגוף אינם פועלים בהרמוניה ושיתוף פעולה. לפיכך, הדרך לשמירה על בריאות, היא התייחסות לחוק הטבע המחייב את האדם לאזן את כוחותיו הפנימיים ולחבר ביניהם בצורה נכונה.

לפי הריפוי הטבעי, השורש לכל המחלות הן מחשבות לא טובות של האדם על אחרים בסביבתו, או של הסביבה שלו עליו. באופן עקרוני, אילו היינו מוקפים במחשבות טובות מצד הסביבה שלנו ומצידנו כלפי הסביבה – לא היינו חולים! המחשבות והכוונות שלנו הן שמשפיעות על גופנו וגורמות לאדם להיות חולה שגופו יצא מאיזון או בריא ומאוזן.